איך תתמודדו עם אלימות מילולית?

אלימות מילולית:

להבדיל מאלימות פיזית, שיוצרת פגיעות בגוף, אלימות מילולית על פי רוב יוצרת פגיעות בנפש.
בעוד שפגיעות פיזיות על פי רוב מחלימות יחסית מהר, פגיעות נפשיות יותר מאתגר לרפא מהר. אמנם כשיודעים איך זה אפשרי,  יחד עם זאת, לרוב זה מאתגר יותר.

רוב קורבנות האלימות מילולית, שנחשבת גם לבריונות מילולית, סוחבים עימם את הפצעים הרגשיים – נפשיים במשך שנים רבות. זה משפיע על אופן התנהגותם במערכות יחסים. מול בני/בנות הזוג, הילדים, ההורים, החברים, הקולגות בעבודה וכו…

הפגיעה לרוב מתבטאת בירידת תחושת הערך העצמית, ביטול עצמי, פגיעה עצמית, דיכאונות ואפילו אובדנות.

אלימות פסיכולוגית – התעללות רגשית או נפשית

אלימות מילולית היא חלק מתחום האלימות הפסיכולוגית.
תחת הכותרת של אלימות פסיכולוגית אפשר למצוא: אלימות רגשית, אלימות כלכלית, אלימות מינית ועוד..

באתר של משרד העבודה והרווחה מגדירים את סוגי האלימות השונים הללו.

סוגי אלימות מילולית?

מכיוון שבאייקידו התקשורתי אנו עוסקים קודם כל בתקשורת, לכן כדאי שנכיר את ההגדרה של אלימות מילולית.
אחרי זה נכנס קצת יותר לעובי הקורה ונראה את הסוגים השונים של האלימות המילולית:

במשרד העבודה והרווחה מגדירים אלימות מילולית כ: “שימוש בביטויים פוגעים ומשפילים”.
כאשר הבחינה היא לא האם האירוע הוא חד פעמי אלא האם הוא אירוע מתמשך לאורך זמן.

אפילו בית המשפט קבע בפרשת שלו נגד סלע חברה לביטוח, שאלימות מילולית כגון קללות וגידופים הינם מעשה אלימות לכל דבר. 
מדובר באדם שחטף התקפת לב בעקבות ויכוח עם המנהל שלו. העניינים התלהטו, המנהל קילל אותו, הוא התרגש יתר על המידה וחטף התקף לב חמור. 
הוא תבע את הביטוח שלו על תאונות אישיות, ובית המשפט קבע שעל פי ההגדרה של ‘ביטוח תאונות אישיות’ אכן הוא חווה אלימות מילולית שגרמה לו לתאונה אישית.

אנחנו באייקידו התקשורתי מבדילים בין שני סוגים של אלימות מילולית:

התקפה מילולית בוטה – שזו האלימות המילולית המוכרת, המוגדרת בחוק, ומבחינתנו זו כמו התקפת סכין.  זה כולל קללות, צרחות והתבטאות כללית בוטה מאוד.

התקפה מילולית “נורמטיבית” שכיחה – אלו כבר דרכי ביטוי הרבה יותר נפוצות בשפה היומיומית. 
בין אם הן מתרחשות לאורך זמן (ואז יתייחסו אליהם כאל בריונות או אלימות פסיכולוגית) ובין אם הן מתרחשות מפעם לפעם.
התקפות מילוליות אלו הן חלק מהתקשורת והאינטראקציות החברתיות – בין אם בזוגיות, בהורות, בעבודה או בין החברים.

קראתי לסוגי האמירות הללו “נורמטיבית”  כי זה משהו שאנו התרגלנו לראות ביומיום.
לא תמיד אנחנו ערים אליהן, או מתייחסים אליהן כאל התקפה או כאל דבר שאפשר לעשות משהו לגביו,
אבל ברגע שאנו מתחילים לפתח את הערנות שלנו לזה, אנו נתחיל לזהות מתי אנשים משתמשים בזה על אחרים וגם עלינו. 
וזה יאפשר לנו להתמודד עימם ביתר קלות.

סוגי התקפות מילוליות “נורמטיביות” שכיחות:

• ביקורתיות ושיפוטיות
• האשמות
• התנגדויות
• שקרים ומרמה
• לעג ועקיצות
• הלחצה ודרישות

   

תלמידי האייקידו התקשורתי לא רק לומדים לשים לב אל התקפות אלו, אלא גם איך להתמודד עימם, איך להגיב בצורה אפקטיבית ואיך להציב גבולות במקומות הללו – על מנת לשפר את מערכות היחסים ולעצור את שכיחות ההתקפות הללו.

איך להתמודד עם אלימות מילולית למיניה השונים?

יש דרכים רבות להתמודד עם אלימות מילולית למיניה השונים:

הבסיס הוא חיזוק הערך העצמי,  כשאנו יודעים מה אנחנו שווים, אנו מפסיקים לחפש אישורים מבחוץ ומפסיקים להיות עסוקים בלהוכיח את עצמנו (לאחרים ולעצמנו),  קללות והתקפות מילוליות על פי רוב לא יזיזו לנו ונוכל להגיב אליהן בקלות רבה.

בחוג האייקידו התקשורתי מתאמנים גם על תגובות תקשורתיות אפקטיביות וגם על חיזוק הביטחון העצמי ושחרור של אמונות מגבילות.

היכולת שלנו כתלמידי אייקידו תקשורתי לפתח את מיומנויות השיח כלפי חוץ, והערך העצמי, הביטחון העצמי והיציבות הרגשית-נפשית מאפשרים לתלמידי האייקידו התקשורתי גם להגיב בצורה משמעותית, גם להציב גבולות וגם לפתח חוסן פנימי חזק.

אחרי שחיזקנו את הערך העצמי כדאי לפתח את מיומנויות השיח שלנו:

• רטוריקה
• אסרטיביות
• שימוש בהומור (והומור עצמי)
• הקשבה מדוייקת
• זיהוי ובניית טיעונים
• זיהוי אמונות
• סיבוב ומינוף אמונות
• שימוש בהנחות מוקדמות
• שפת ההשפעה
• ועוד…

כולן מתפתחות כחלק מתהליך האימוני בחוג.

לפרטים נוספים על חוג האייקדו התקשורתי ולהצטרפות לשיעור ניסיון לחצו כאן.

קדימה הצלוח’ס
מיקי ברקל